טיפולי המרה – חובת הגילוי הנאות: נייר עמדה
לא ניתן בשום אופן להכחיד או לחסל את משיכת האדם לבני מינו. במילים אחרות, אם נער, בחור או גבר מוצאים את עצמם מסתכלים על בחורים אחרים ברחוב, במקום העבודה, באוניברסיטה, בצבא ובמקומות נוספים ומרגישים עוררות מינית, לא ניתן לחסלה ולהפחית את עוצמתה. כאשר אדם נמשך לבני שני המינים, טווח הבחירה שלו רחב יותר והוא יכול לבחור לקיים יחסי מין עם נשים, עם גברים או עם בנות ובני שני המינים. הוא גם יכול לבחור לפתח קשר זוגי עם אישה, גם אם עוצמת המשיכה המינית שלו לגברים גבוהה יותר. עם זאת, יש לזכור שנטייה מינית תקפה לרגע בו היא מורגשת ע"י האדם עצמו. כאשר אדם נמשך מינית אך ורק אל בני מינו, לא ניתן לפתח בו משיכה מינית לבנות המין האחר יש מאין.
שינוי נטייה מינית מתוך היבט היסטורי
במהלך ההיסטוריה נעשו ניסיונות רבים לשנות את הנטייה המינית. ניסיונות אלה כללו מאמצים של אנשי מקצוע להכחיד או לחסל את המשיכה לבני אותו מין, בחלק גדול מהמקרים בצורה ברוטאלית. ביניהם ניתן למנות שימוש בפסיכואנליזה, בניגוד מוחלט לדעתו של פרויד בעיקר בארה"ב בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה ה-20. אלה הניבו הרבה יותר נזק מתועלת והשאירו את האדם (לרוב נער מתבגר) עם צלקות שונות, דיכאון ובעיקר קרח מכאן ומכאן. במכתבו המפורסם לאם אמריקנית מציין פרויד עוד בשנת 1935 שהומוסקסואליות אינה הפרעה נפשית ושהסיכויים לשנות את הנטייה המינית באמצעות פסיכואנליזה קלושים ביותר.
בשנות השבעים נענו גם פסיכולוגים התנהגותיים לרצונם העז, שנבע מיחס החברה כלפיהם, של הומואים לשנות את נטייתם המינית. ניסיונות אלה כללו טיפול אברסיבי, שנועד לפתח דחייה של הומואים מבני מינם. הדבר נעשה ע"י מתן שוקים חשמליים קלים, קצרים אך כואבים למראה תמונות של בחורים. לאחר מכן הוצגו למטופל תמונות של בחורות תוך ביצוע תרגילי הרפיה. בעקבות הכישלון והנזק שנגרם למטופלים יצאו כל האיגודים המקצועיים של העוסקים בבריאות הנפש בניירות עמדה חד-משמעיים נגד טיפולים אלה ובחלק גדול מהמדינות הם אף הוצאו אל מחוץ לחוק.
מאז 1973 הומוסקסואליות אינה נחשבת עוד הפרעה נפשית. בקרב הקהילה הפסיכולוגית והפסיכיאטרית קיימת הסכמה כללית יש לעזור למטופל לקבלה. בארה"ב, למשל, ניסיון של פסיכולוגים להציע טיפול מתקן (reparative/conversion therapy) נחשב עבירה על כללי האתיקה המקצועית ובחלק גדול ממדינות העולם המערבי אף עבירה על החוק.
עם זאת, ארגונים דתיים בארץ ובחו"ל ממשיכים עדיין להציע טיפולי המרה מתוך תפיסה שהומוסקסואליות היא חטא. למרבה הצער, למרות כל הנאמר לעיל, נמצאים פסיכולוגים ופסיכיאטרים מעטים (לרוב דתיים בעצמם) הנרתמים לניסיונות אלה.