הומופוביה ובריאות הנפש של סטודנטים הומואים בארה"ב 2019
"סטיגמה היא תהליך שקט המחלחל בלי הרף, מתפתח מתוך פחד – מוקרן על הזולת, שופט ומבודד אותו. הוא מתרחש בלי צליל" (מארק קינג).
החיים אינם אירוויזיון
צפייה בתכניות הטלוויזיה עלולה ליצור רושם מוטעה לפיו הומוסקסואליות היא ה'טְרֶנְד' החדש. כמעט אין תכנית בידור או ריאליטי שאין בה "הומו תורן". מספר הורים שפנו אליי לייעוץ בניסיון לערער על הנטייה המינית של בניהם שיצאו מהארון. חלקם חשש שמא בנם הוא בעצם הטרוסקסואל "נורמלי", שהושפע ה"טְרֶנְד" החדש הזה. ואולם, אל לנו לשכוח שהתכניות מופקות ע"י אנשי תקשורת מלב "הבועה התל-אביבית". חלקם הגדול הומואים מוצהרים. לכך יש כמובן השפעה מבורכת על הנורמליזציה של ההומוסקסואליות בציבור. אלא שקיים פער עצום בין הרושם המתקבל דרך אמצעי התקשורת לסטיגמה שעדיין קיימת במגזרים רחבים מאוד באוכלוסייה.
הפרעות נפשיות בקהילת הלהט"ב
בשנת 1973 הוחלט למחוק את ההומוסקסואליות ממדריך האבחון (ה-DSM) של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני. ואולם, שכיחותן של הפרעות נפשיות בקרב להט"ב עדיין גבוה יחסית. בעבר סווגה ההומוסקסואליות בקבוצות ההפרעות הנפשיות הקשות ביותר, כמו פסיכופתיה.1 המחקרים הרבים הנערכים בעשורים האחרונים מעידים על כך שהיחס השלילי כלפיהם אחראי את השכיחות הגבוהה יחסית בקרבם.
תיוג שלילי (סטיגמה) והפרעות נפשיות
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Developmental Psychology עקבו ארבעה חוקרים מאוניברסיטאות ייל ונורת'ווסטרן במשך שמונה שנים אחרי תהליכי התיוג השלישי (סטיגמה) שהיו מנת חלקם של 128 סטודנטים הומואים וביסקסואלים. המשתתפים מילאו את שאלוני המחקר מדי שנה במשך כל שמונה שנות המחקר. מתוצאות המחקר עולה כי:
- הסטיגמה פחתו משמעותית במשך הזמן, אך הדיכאון לא השתנה והחרדה החברתית אף גברה;
- בקרב גברים מרקע סוציואקונומי גבוה יותר חלה ירידה מהירה יותר בהפנמת הסטיגמה;
- ציפייה לתיוג שלילי והפנמתו גרמו הופעה מיידית של תסמיני חרדה חברתית ודיכאון במהלך שמונה שנות המחקר;
- גברים שתיארו את עצמם כגבריים נטו לפתח דיכאון יותר מאלה שתיארו את עצמם כנשיים;
- גברים שתיארו את עצמם כנשיים יותר הסתירו פחות את נטייתם המינית יחסית לאלה שתיארו את עצמם כגבריים יותר.
נשיות וגבריות: מחסלות או מחשלות?
תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים. גם כיום, מסתבר, גילויי הומופוביה כלפיה קהילת הלהט"ב מהווה גורם מרכזי בהתפתחות הפרעות נפשיות בקרבם. תוצאות המחקר שופכות אור חדש על נשיות בקרב גברים הומואים וביסקסואלים. נשיותם מושכת אש ומגבירה את פגיעותם להפרעות נפשיות, אך מאלצת אותם לצאת מהארון. מנגד, ה"גבריים" שבחבורה חשופים פחות ללעג, אך מנצלים את חזותם הגברית להסתרת נטייתם המינית. בכך הם מגבירים את הנטייה להפנים את היחס השלילי כלפיהם. אירועי חיים טראומטיים, כמו ביטויי לעג ונידוי, עשויים לחשל את המחושלים מלכתחילה ולפגוע קשות במי שלוקה בנטייה מוקדמת לדיכאון וחרדה חברתית (למשל, אנשים מופנמים). כך, למשל, נמצא שפדויי שבי שפיתחו מתסמונת פוסט-טראומטית סבלו מתסמינים פסיכיאטריים שונים עוד לפני האירוע הטראומטי לעומת מי שסבל מתסמינים כאלה לפני האירוע הטראומטי הצליח לשרוד אותו.
המלצות
- בתחום ההסברה והחינוך יש להגמיש את הסטראוטיפים בדבר גבריות ונשיות ובכך לסייע בהפחתת ביטויי הומופוביה;
- ברוח הפסיכולוגיה החיובית, במקום לנסות להפוך ילדים ונערים נשיים לגבריים יותר (נטייה רווחת בעיקר בקרב אבות הומופובים) מומלץ לחזק את החוזקות האינדיבידואליות של הילד, גם אם הן "נשיות" (למשל, תמיכה בעיסוקים ובתחביבים הנחשבים "נשיים" במקום דחיפתם לעיסוקים ותחביבים בעלי תדמית גברית);
- בטיפול הפסיכולוגי מומלץ לעבד את התיוג השלילי מהילדות ולעודד ביטוי עצמי אותנטי.
_________
1התנהגות אנטי-חברתית אימפולסיבית, אגואיסטית וחסרת מעצורים, המאפיינת לרוב עבריינים, כתוצאה מליקוי בהתפתחות המצפון.