בניזרי: "רעידות האדמה – בגלל ההומואים"
לאורך שנות טיפולי בהומואים שמתי לב לעובדה שהדתיים שבחבורה הגיעו אליי בלי כיפה. למעשה, לא ידעתי כלל על דתיותם. כששאלתי אותם היכן הכיפה, אמרו לי שהסירו אותה בכניסה לבניין, או אפילו בקצה הרחוב, משום שלא רצו שיראו אותם נכנסים לקליניקה של פסיכולוג. זאת על אף שבתשובה לשאלתם בשיחת הטלפון, הבהרתי שהקליניקה נמצאת בדירתי, בבניין מגורים רגיל ורק על פעמון הדלת מופיע שם משפחתי. בירור מעמיק יותר העלה שעצם הפנייה למי שמתמחה בטיפול בהומואים עוררה בהם תחושת חטא והם הורידו את הכיפה כפי שנהגו לעשות בעת קיום מגע מיני.
כשאנחנו חושבים על הומופוביה של אנשים דתיים, הדבר הראשון שעולה בדעתנו הוא שהדת אוסרת קיום יחסים חד-מיניים ולכן האדם הדתי הוא הומופוב. ואולם, מחקרים מצביעים בבירור על כך שאנשים המחזיקים בדעות קדומות שליליות כלפי מיעוטים בכלל נוטים לתמוך בימין הפוליטי והזיקה שלהם למסורת ולדת חזקה.
זאת בין אם מדובר בהומואים, שחורים בארה"ב, יהודים כשמדובר בנוצרים, נכים ואפילו קשישים. הם לא חייבים להיות דתיים בהכרח, אך מגדירים את עצמם כמסורתיים לפחות. כאן, אפוא, כבר לא מדובר על איסורים הנובעים מהתורה הגורמים הומופוביה אלא על מקבץ עמדות כוללני כוללני יותר.
האישיות הסמכותנית
בעקבות מלחמת העולה השנייה חברו מספר פסיכואנליטיקאים יהודים בפרנקפורט וחקרו לאדם מסוים להיות אנטישמי. בשלב ראשון הם פיתחו שאלון לבדיקת אנטישמיות, חילקו את המשתתפים במחקר לבעלי ציונים גבוהים ונמוכים בשאלון זה, קיימו איתם ראיונות ואף העבירו להם סוללה של מבחני אישיות. מעבר לממצאים הפסיכולוגיים, הסתבר שבעלי הציונים הגבוהים באנטישמיות אינם רק אנטישמים, אלא מחזיקים בדעות קדומות כלפי מיעוטים אחרים בחברה.
מאנטישמיות לאתנוצנטריות
החוקרים החלו לפתח שאלון אחר הבודק יחס למיעוטים אתניים באופן שיאפשר יהיה לחקור נטייה זו גם בקרב בני המיעוטים עצמם (למשל, שחורים בארה"ב או יהודים בחברה נוצרית). שאלון זה, הנקרא שאלון לבדיקת אתנוצנטריות, בודק את הנטייה להעצים את הקבוצה אליה משתייך האדם ולנדות ולהפלות לרעה קבוצות אחרות. גם בשלב זה זימנו את בעלי הציונים הנמוכים והגבוהים באתנוצנטריות וחזרו על תהליך הבדיקה המעמיקה יותר.
התברר שמי שמחזיקים בדעות קדומות שליליות כלפי מיעוטים שונים, ובתוכים הומואים, ונוטים להיות שמרניים מבחינה חברתית (למשל, סבורים שיש לאסור הפלות, סרטים פורנוגראפיים, זנות ועוד). הם גם בעלי זיקה חזקה לדת ולמסורת, אם כי אינו חייב להיות אדוק מבחינה דתית), דבק בסטריאוטיפים מיניים ובשל כך מתנגד לשוויון זכויות לנשים. כמו כן, אנשים אלה נוטים להיות בעלי עמדות שמרניות מבחינה כלכלית ולהתנגד לתמיכת המדינה בחלשים שבחברה ולהחזיק בעמדות פוליטיות ימניות. בגלל הקשרים החזקים בין תופעות אלו פיתחו החוקרים שאלון הבודק את מכלול העמדות הללו ומוכר כשאלון F. האות F מייצגת את המילה "פשיזם". מטרת השאלון הייתה לנבא מי יתמוך במשטר פשיסטי אם וכאשר יתפתחו התנאים החברתיים המתאימים לכך.
הממצאים מנקודת מבט פסיכואנליטית
ממצא נוסף נבע מן התיאוריה הפסיכואנליטית. בראיונות עם בעלי הציונים הגבוהים בשאלוני האנטישמיות והאתנוצנטריות הסתבר שהם גדלו במשפחות בהן היה אסור היה לבטא ביקורת כלשהי כלפי דמיות סמכות, קרי: ההורים. ההסבר הפסיכואנליטי לכך היה שאנשים אלה, שאינם יכולים להביע ביקורת כלפי דמויות סמכות, מנתבים אותה מפנים אותה כלפי המיעוטים החלשים בחברה, בתוכם כאמור קהילת הלהט"ב. מבנה האישיות האופייני להם מכונה האישיות הסמכותנית (The authoritarian personality) תכונת האישיות המאפיינת אותם נקראת סמכותנות (Authoritarianism) שפירושה ניצול לרעה של סמכות.
היחס למיעוטים, עמדות פוליטיות ורמת הדתיות
ביקורות מעברים שונים נמתחו על התיאוריה ושיטת המחקר, אך שלושה ממצאים עקביים חוזרים על עצמם לאורך מחקרים שנערכו במשך עשרות שנים רבות:
- מי שמחזיקים בדעות קדומות כלפי מיעוט מסוים מחזיקים בדעות קדומות גם כלפי מיעוטים אחרים;
- רובם תומכים בימין הפוליטי (ממצא זה מיטשטש מעט לאחר שמפלגות הימין החלו להכיר בכוח האלקטורלי של קהילת הלהט"ב והקימו להם תאים);
- זיקתם לדת ולמסורת חזקה יותר מהממוצע באוכלוסייה.
הקשר החזק ביותר, שנמצא במשך עשרות שנים במאות מחקרים ויותר הוא הקשר בין סמכותנות והומופוביה.
איום אבולוציוני
הומואים נתפסו כמאיימים מבחינה אבולוציונית על המשך המין האנושי, כרכרוכיים ובלתי-מוסריים. לכן, יש לאסור את פעילותם המינית בחוק ולהטיל עליהם הגבלות שונות (הומופוביה ממסדית). גברים הומואים מעוררים יותר הומופוביה מאשר נשים לסביות. (ביטוי מוחשי לכך נוכל למצוא בשכיחות הגבוהה של יחסי מין בין נשים בסרטים פורנוגרפיים המיועדים לעיני גברים הטרוסקסואלים. לעומת זאת, סרטים פורנוגרפיים הכוללים יחסי מין בין גבר לגבר אינם נצפים ע"י גברים הטרוסקסואלים והמחשבה על כך מעוררת בהם גועל.
השאלה היא, אם כן, לא מדוע אנשים דתיים הם הומופובים יותר מחילוניים, אלא מה גורם לאנשים מסוימים להיות גם דתיים וגם הומופובים. הקשר בין אנטישמיות לאנטישמיות, למשל, בא לביטוי בצורה מוחשית במחזה במחזה עקומים, המראה כיצד הנאצים סימנו הומואים ויהודים כקבוצות שיש להיפטר מהן, כי הן מאיימות על טוהר הגזע הארי.
הטלאי הוורוד-צהוב: הסטיגמה הכפולה של הומואים יהודים בגרמניה הנאצית