מחקר: מי נוטל סיכון ומי נזהר?
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה עקבית במספר נשאי נגיף ה-HIV בעולם המערבי, כולל בישראל, בעיקר בקרב גברים הומואים. זאת בגלל התרופפות הזהירות בכל הקשור לשימוש בקונדום. שאננות זו נובעת בחלקה מאופטימיות לא זהירה סביב הטיפול התרופתי עקב האופטימיות באשר לטיפול התרופתי המוצע לנשאים. בראיונות עם מומחי איידס בתקשורת מועבר מסר אופטימי, לפיו האיידס אינו מחלה סופנית אלא כרונית, ללא ציון הסיבוכים הרפואיים והפסיכו-חברתיים.
במחקר ישראלי שפורסם בשנת 2016 בכתב-העת מגמות נעשה שימוש בשאלון הבודק אופטימיות מטיפול באיידס. השאלון פותח לאחר סקר מקדים שנערך בקרב מומחי איידס לגבי תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי באיידס. שאלון זה כלל מדד רפואי, מדד פסיכוסוציאלי, מדד כרוניות ומדד סיכון מיני. שאלון זה הועבר יחד עם מבחני אישיוּת, שאלון דמוגרפי, שאלון הרגלי מין ושאלון בריאותי מקיף ל-301 גולשי אתר ההיכרויות אטרף דייטינג. מהממצאים עולה כי ככל שרמת ההשכלה של המשתתפים הייתה גבוהה יותר, רמת האופטימיות מהטיפול התרופתי הייתה נמוכה יותר. עוד נמצא כי הנשאים גילו רמות אופטימיות גבוהות יותר מהטיפול התרופתי באופן משמעותי ממי שאינם נשאים.
שני ממצאים תומכים בסכנות שבאופטימיות הלא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס:
- ככל שהמשתתפים עמדו יותר על כך ששותפיהם המיניים ישתמשו בקונדום, רמת האופטימיות שלהם מהטיפול התרופתי הייתה נמוכה יותר;
- ככל שמספר המגעים האנאליים שקיימו ללא קונדום היו גדול יותר, רמת האופטימיות שלהם מהטיפול התרופתי הייתה גבוהה יותר.
מעניין לציין כי ממצא נוסף מצביע על כך שככל שאדם היה שלם יותר עם נטייתו המינית, רמת האופטימיות שלו מהטיפול התרופתי הייתה גבוהה יותר.
מבחינה אישיותית, ככל שהמשמעת העצמית (conscientious) הייתה גבוהה יותר, רמת האופטימיות שלהם מהטיפול התרופתי באיידס הייתה נמוכה יותר. ככל שהאדם נוירוטי יותר (כלומר, נוטה לאי-יציבות רגשית), הוא ייטה יותר לסבול מההיבטים הפסיכוסוציאליים של הַנׇשׂאוּת. מנגד, ככל שרמת המוחצנות של המשתתפים הייתה גבוהה יותר, הם נטו לראות באור חיובי יותר את ההיבטים הכרוניים שלה.
אופטימיות בריאותית כחרב פיפיות
ממחקרים בתחום הבריאות עולה שאופטימיות מנבאת התמודדות טובה יותר עם מחלות שונות ורמה גבוהה יותר של רווחה נפשית. לכך יש השלכות חיוביות על המערכת החיסונית. לעומת זאת, הטיה אופטימיסטית כרוכה גם בנטילת סיכונים ("לי זה לא יקרה"). הקשר השלילי בין רמת ההשכלה ורמת האופטימיות מהטיפול התרופתי ב-HIV במחקר זה עשויה להעיד על פוטנציאל להפיק תועלת גם מהסברה מתאימה.
ההסתפקות של מומחי האיידס המתראיינים בתקשורת בציון העובדה שהמחלה כבר אינה סופנית אלא כרונית תורמת להפחתת הסטיגמה. לעומת זאת, היא עלולה להעצים את האופטימיות מהטיפול התרופתי לממדים של שאננות וחוסר זהירות בקרב מי שאינו נשא. העלייה המתמדת בשיעור הנשאים מאז פיתוח הטיפול התרופתי מהווה עדות לכך.
- הדאגה בדבר הקשר בין אופטימיות לא-זהירה מהטיפול התרופתי באיידס למין בלתי-מוגן הובעה ע"י חוקרי איידס רבים בעולם.
- טוב יעשו מומחי האיידס אם יציגו תמונה מאוזנת יותר הכוללת גם את תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי.