שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה לגברים הומואים, ביסקסואלים ומתלבטים
רח סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidirubi@netvision.net.il
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
ראשי » טיפול » הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה

הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה

 מחקר: מי נוטל סיכון ומי נזהר?


בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה עקבית במספר נשאי נגיף ה-HIV בעולם המערבי, כולל בישראל, בעיקר בקרב גברים הומואים. זאת בגלל התרופפות הזהירות בכל הקשור לשימוש בקונדום. שאננות זו נובעת בחלקה מאופטימיות לא זהירה סביב הטיפול התרופתי  עקב האופטימיות באשר לטיפול התרופתי המוצע לנשאים. בראיונות עם מומחי איידס בתקשורת מועבר מסר אופטימי, לפיו האיידס אינו מחלה סופנית אלא כרונית, ללא ציון הסיבוכים הרפואיים והפסיכו-חברתיים.


במחקר ישראלי שפורסם בשנת 2016 בכתב-העת מגמות נעשה שימוש בשאלון הבודק אופטימיות מטיפול באיידס. השאלון פותח לאחר סקר מקדים שנערך בקרב מומחי איידס לגבי תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי באיידס. שאלון זה כלל מדד רפואי, מדד פסיכוסוציאלי, מדד כרוניות ומדד סיכון מיני. שאלון זה הועבר יחד עם מבחני אישיוּת, שאלון דמוגרפי, שאלון הרגלי מין ושאלון בריאותי מקיף ל-301 גולשי אתר ההיכרויות אטרף דייטינג. מהממצאים עולה כי ככל שרמת ההשכלה של המשתתפים הייתה גבוהה יותר, רמת האופטימיות מהטיפול התרופתי הייתה נמוכה יותר. עוד נמצא כי הנשאים גילו רמות אופטימיות גבוהות יותר מהטיפול התרופתי באופן משמעותי ממי שאינם נשאים.

שני ממצאים תומכים בסכנות שבאופטימיות הלא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס:

  • ככל שהמשתתפים עמדו יותר על כך ששותפיהם המיניים ישתמשו בקונדום, רמת האופטימיות שלהם מהטיפול התרופתי הייתה נמוכה יותר;
  • ככל שמספר המגעים האנאליים שקיימו ללא קונדום היו גדול יותר, רמת האופטימיות שלהם מהטיפול התרופתי הייתה גבוהה יותר.

מעניין לציין כי ממצא נוסף מצביע על כך שככל שאדם היה שלם יותר עם נטייתו המינית, רמת האופטימיות שלו מהטיפול התרופתי הייתה גבוהה יותר.

מבחינה אישיותית, ככל שהמשמעת העצמית (conscientious) הייתה גבוהה יותר, רמת האופטימיות שלהם מהטיפול התרופתי באיידס הייתה נמוכה יותר. ככל שהאדם נוירוטי יותר (כלומר, נוטה לאי-יציבות רגשית), הוא ייטה יותר לסבול מההיבטים הפסיכוסוציאליים של הַנׇשׂאוּת. מנגד, ככל שרמת המוחצנות של המשתתפים הייתה גבוהה יותר, הם נטו לראות באור חיובי יותר את ההיבטים הכרוניים שלה.

אופטימיות בריאותית כחרב פיפיות

ממחקרים בתחום הבריאות עולה שאופטימיות מנבאת התמודדות טובה יותר עם מחלות שונות ורמה גבוהה יותר של רווחה נפשית. לכך יש השלכות חיוביות על המערכת החיסונית. לעומת זאת, הטיה אופטימיסטית כרוכה גם בנטילת סיכונים ("לי זה לא יקרה"). הקשר השלילי בין רמת ההשכלה ורמת האופטימיות מהטיפול התרופתי ב-HIV במחקר זה עשויה להעיד על פוטנציאל להפיק תועלת גם מהסברה מתאימה.

ההסתפקות של מומחי האיידס המתראיינים בתקשורת בציון העובדה שהמחלה כבר אינה סופנית אלא כרונית תורמת להפחתת הסטיגמה. לעומת זאת, היא עלולה להעצים את האופטימיות מהטיפול התרופתי לממדים של שאננות וחוסר זהירות בקרב מי שאינו נשא. העלייה המתמדת בשיעור הנשאים מאז פיתוח הטיפול התרופתי מהווה עדות לכך.


  • הדאגה בדבר הקשר בין אופטימיות לא-זהירה מהטיפול התרופתי באיידס למין בלתי-מוגן הובעה ע"י חוקרי איידס רבים בעולם.
  • טוב יעשו מומחי האיידס אם יציגו תמונה מאוזנת יותר הכוללת גם את תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי.

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
הטיפול התרופתי באיידס פסיכולוג לגייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • מביסקסואליות להומוסקסואליות? | הטיפול בגברים ביסקסואלים
חדשות האתר
  • הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |
  • דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?
  • האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?
  • התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?
  • הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה
  • הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה אינה מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • הטיפול בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • הומואים לשעבר – הייתכן?
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • עיקרי הטיפול הפסיכולוגי בלהט"ב
  • איידספוביה
מאמרים אחרונים

הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |

דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?

האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?

התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?

הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidirubi@netvision.net.il  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל