שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה לגברים הומואים, ביסקסואלים ומתלבטים
רח סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidirubi@netvision.net.il
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
הטיפול בהומופוביה מופנמת
ראשי » טיפול » הטיפול בהומופוביה מופנמת

הטיפול בהומופוביה מופנמת

עזרה בקבלת הנטייה המינית השונה


פאניקה הומוסקסואלית

הבחור מהצד השני של קו הטלפון* נשמע נסער וכועס כאחד. הוא לא היה מסוג הבחורים שירשו לעצמם לבכות אלא ביטא את מצוקתו בצורה תוקפנית, טענתית משהו. הוא ניסה להישמע גברי ככל שניתן אך הפעיל לחץ שאקבלו לשיחה באותה יום. הסיבה: הוא גילה, ואף מימש, את משיכתו לגברים. האמת חייבת להיאמר שחששתי לקבלו, בין היתר משום שהקליניקה נמצאת בדירת המגורים שלי. לפגישה הופיע בחור גברי ומחוספס, לחוץ ועצבני. לדבריו, הוא נמשך גם לנשים אך היה נוקשה מדי מכדי להכיל את שתי המשיכות ורצה לדעת בצורה חד-משמעית האם הוא הומו או הטרוסקסואל. אי אפשר היה לנצח את הגישה הקוטבית שכנראה אפיינה את כל תפיסת עולמו: הומו או סטרייט, שחור או לבן, נכון או לא נכון. לא הייתה אפשרות לדבר איתו על ביסקסואליות, על רצף ובוודאי שלא על האפשרות ליהנות משני העולמות. להרגשתי, הוא לא היה רחוק מאלימות פיזית ובתוכי כבר הייתי מוכן לוותר על התשלום. מבחינתו היה זה רק אבחון שאותו תפס כ"גזר דין". הוא קם לפני תום השעה, בעט בשולחן, קילל, זרק את שטרות הכסף על השולחן ועזב בטריקת דלת.


הומופוביה מהי?

הומופוביה היא מונח שטבע הפסיכולוג החברתי האמריקני היהודי ג'ורג' ויינברג, ממחברי הספר העדפות מיניות שכתב יחד עם אלן בֶּל וסוּ הׇמֶרְסְמִית'. הספר ראה אור בשנת 1981 והוא מתאר מחקר רב-היקף שנערך בארה"ב בשנת 1978. במחקר זה העריכו המחברים מחדש את המקורות המשפחתיים-סביבתיים להתפתחות המשיכה לבני אותו מין. במקרים מסוימים סתרו ממצאיהם לחלוטין את הגורמים שהוצעו כסיבות למשיכה זו ובמקרים אחרים הסיקו המחברים שהחשיבות שניתנה להסברים אלה מוגזמת מאוד. הכוונה לגיוס התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד  שערכו פסיכיאטרים אמריקניים בשנות ה-70-50 של המאה ה-20 לצורך טיפולי המרה. זאת בניגוד מוחלט לעמדתו המפורשת של פרויד, לפיה הומוסקסואליות אינה מהווה הפרעה נפשית ואין לנסות לשנותה בטיפול.

מחקרם של בֶּל ועמיתיו מילא תפקיד מרכזי בנימוקים להוצאת ההומוסקסואליות ממדריך אבחון ההפרעות הנפשיות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorder, DSM). זאת בנוסף לגיבוש הקווים המנחים של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים.

הומופוביה הוגדרה ע"י ויינברג כפחד, רתיעה וסלידה של נשים וגברים הטרוסקסואלים מהומוסקסואליות ומהומואים ולסביות. המונח פוביה מבטא לרוב חרדה מפני תופעות ספציפיות כמו פחד מפני טיסות, בעלי חיים, גבהים ומצבים אחרים שקל יחסית להימנע מהם. בניגוד לפוביות אלו מבטא המונח הומופוביה אפליה ממסדית, דחייה, לעג, שנאה, זלזול ותוקפנות העלולה להגיע לכדי פשעי שנאה כלפי הומואים ולסביות.

הפחד של הגברים ההטרוסקסואלים מתבטא בתוקפנות, משום שהנטייה המינית של עמיתיהם ההומואים מאיימת על תדמיתם הגברית. זאת, בין היתר, משום שלעתים התנהגותם המינית של ההומואים עדינה ונשית. הומופוביה זו בולטת במיוחד בגיל ההתבגרות, כאשר מתגבשת גם זהותם המינית של בני הנוער ההטרוסקסואלים.

ביטויי ההומופוביה של גברים הטרוסקסואלים כלפי גברים הומואים קיצוניים הרבה יותר מאלו המופנים כלפי נשים לסביות. זאת משום שבחברה המערבית ביטויי חיבה פיזיים כמו נשיקה על הלחי או חיבוק מקובלים גם בקרב נשים הטרוסקסואליות אך לא בקרב גברים הטרוסקסואלים. יתר על כן, גברים הטרוסקסואלים לא מעטים מגלים עוררות מינית תוך כדי צפייה בסרטים פורנוגרפיים שבהם אישה מקיימת מגע מיני עם אישה אחרת. רבים מהם אף מגלים עניין בקיום יחסי מין עם שתי שנים המקיימות מגע מיני ביניהן.

חוקרים אחרים העדיפו מונח ישיר יותר כמו התנהגות או עמדות אנטי-הומוסקסואליות. זאת כדי לנטרל טענה אפשרית לפיה הומופוביה היא מקרה פרטי של פוביה ולכן מהווה הפרעה נפשית בעצמה. מנגד, המונח הומופוביה מבהיר את מקורות הפחד של הטרוסקסואלים מהומוסקסואלים. לפי תפיסה זו, היחס העוין והתוקפנות של הטרוסקסואלים כלפי הומואים הוא ביטוי להומוסקסואליות הסמויה (לטנטית) והבלתי-מודעת שלהם עצמם. ואכן, בניסוי פסיכולוגי מתוחכם הוכח כי עוצמת הזקפה של גברים הטרוסקסואלים הומופובים שצפו בסרטונים שהציגו יחסי מין בין גברים הייתה חזקה מזו של עמיתיהם שרמת ההומופוביה שלהם הייתה נמוכה.

הומופוביה מופנמת (Internalized Homophobia)

אם כך, מהי הומופוביה מופנמת? מדובר בפחד וסלידה של הומואים הן מנטייתם המינית והן מהומואים אחרים. כולנו נולדים אל תוך חברת הרוב ההטרוסקסואלית. עד סוף גיל ההתבגרות הנמשך עד גיל 25, חלק הארי של ההומואים אינם מכירים הומואים אחרים. הם מכירים רק הטרוסקסואלים המפגינים התנהגות ועמדות הומופוביות. בהיעדר קבוצת בני גילם (peer group) הומואים, הם מפנימים את גילויי ההומופוביה של ההטרוסקסואלים ומפנים אותם כלפי עצמם. לא אחת הם אף עדים לביטויי לעג של הוריהם להומואים המופיעים בתקשורת. יתר על כן, רבים מהם משליכים את סלידתם מנטייתם המינית השונה כלפי הומואים אחרים ולועגים בעיקר לנשיותם.

בהיעדר משיכה לנשים ותוך הפנמת העמדות האנטי-הומוסקסואליות, נמשכים רבים מההומואים לגברים הטרוסקסואלים המגלמים עבורם את הגבריות האולטימטיבית. מצב זה מוכר כדיכוי מופנם בו בני מיעוטים שונים תופסים את עצמם כנחותים מחברת הרוב. דוגמא אחרת לכך היא מהגרים הבזים למהגרים אחרים בניסיון נואש להשתייך לחברת הרוב.

מחקרים מצביעים על שיעורים גדולים יותר של הפרעות נפשיות בקרב הומואים. בדיקה מעמיקה יותר מעידה שהיו קורבנות לגילויי הומופוביה עוד מילדותם. על אף הרושם הליבראלי העשוי להתקבל מאמצעי התקשורת ומהשיפורים בחקיקה, גם בתקופתנו אנו עדים לביטויים כאלה, כפי שעולה בין היתר ממחקר שנערך על סטודנטים מאוניברסיטת ייל בשנת 2019.

בגיל ההתבגרות, כאשר בני אותה שכבת גיל (peer group) יש אפוא חשיבות עליונה לקבוצה אלטרנטיבית, כפי שהדבר נעשה על ידי ארגון הנוער הגאה המפעיל מתנדבים מבוגרים יותר, פורומים, קבוצות תמיכה פנים אל פנים, המאפשרים הכרות עם בני נוער הומואים אחרים. אלא שעד גיל ההתבגרות מספיקה האישיות לא רק לספוג את גילויי ההומופוביה של חברת הרוב ההטרוסקסואלית, אלא כאמור אף להזדהות עמה ולראות בחבריה מקור למשיכה מינית ואף להתאהבות. זאת כאמור בצד השלכת ההומופוביה המופנמת על הומואים אחרים. על רקע זה של דחייה עצמית והזדהות עם התוקפן ההטרוסקסואלי, אין זה מפתיע מדוע שיעור ההפרעות הנפשיות בקרב בני נוער ובוגרים צעירים הומואים גבוה משמעותית מזה של עמיתיהם ההטרוסקסואלים. יתר על כן, שיעור גבוה זה אף מהווה גורם סיכון משמעותי להתאבדות בני נוער להט"ב פי 4-3 לעומת עמיתיהם ההטרוסקסואלים.

טיפול גיי-פרנדלי (Gay Affirmative Therapy) בגברים הומואים וביסקסואלים

במכתבו המפורסם לאם אמריקנית של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, שפנתה אליו בשאלה אם ניתן לשנות את נטייתו המינית של בנה מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות כתב:  


"ברוב המקרים אין הדבר אפשרי […]. מה שאנליזה יכולה להציע לבנך הוא דבר שונה לחלוטין. אם הוא אומלל, נוירוטי, נקרע ע"י הקונפליקטים שלו, עצור בחייו החברתיים, האנליזה יכולה להביאו לכדי הרמוניה, שלוות נפש, יעילות מרבית".


טיפול גיי-פרנדלי (Gay Affirmative Therapy) הוא שם כולל לטיפולים שנועדו לעזור להומואים לקבל את נטייתם המינית. זאת על סמך ממצאי מחקרים רבים המעידים על כך שהשכיחות הגבוהה יחסית של הפרעות נפשיות בקרב קהילת הלהט"ב היא היא תוצאה של גילויי ההומופוביה שהופנו נגדם והפנמתם. הומופוביה מופנמת זו גורמת לרתיעה עצמית המושלכת על הומואים אחרים.

מטרת-העל של הטיפול היא אפוא לעזור לגברים אלה לקבל את נטייתם המינית. לשם כך ניתן ליישם מגוון גישות ושיטות טיפוליות:

  • בטיפול הפסיכודינמי (המבוסס על עקרונות הפסיכואנליזה) ניתן להשתמש כדי לעזור לבני הקהילה להתמודד ולהשלים עם  הנון-קונפורמיות המגדרית (התנהגות גברית של נשים לסביות והתנהגות נשית של גברים הומואים) ולקבל אותה. נון-קונפורמיות זו מהווה גורם מרכזי בהומופוביה של הטרוסקסואלים כלפי בנות ובני קהילת הלהט"ב. בטיפול פסיכודינמי ניתן להחיות ולטפל בטראומות הילדות, ההתבגרות והבגרות הנובעות מהומופוביה זו. מומלץ גם לעבד את ההומופוביה המופנמת המושלכת על הומואים אחרים. זאת תוך ערעור זהיר של מנגנוני ההגנה. מרכיב חשוב נוסף הוא הגמשת הקוטבית של גבריות ונשיות. ניתן להשתמש לשם כך בתפיסתו של קארל גוסטב יונג, ממשיך דרכו של פרויד. יונג טבע את המונחים אׇנִימׇה לתיאור הצד הנשי של הגבר ואׇנִימוּס לתיאור הצד הגברי שבאישה.
  • בטיפול הממוקד במטופל (Client-Centered Therapy) של קארל רוג'רס מודגש היחס החיובי הבלתי-מותנה של המטפל כלפי המטופל. עבור גברים הומואים מהווה יחס זה חוויה מתקנת לנידוי שחוו מצד החברה ההטרוסקסואלית.
  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עשוי גם הוא לתרום לתיקון עיוותים קוגניטיביים כמו הכללה מוגזמת ("כל ההומואים הם נשיים"), תפיסה דו-קוטבית ("הומואים הם נשיים והטרוסקסואלים הם גבריים") והפיכתה לרצף הנע בין הומוסקסואליות והטרוסקסואליות מוחלטות, שביניהן דרגות שונות של ביסקסואליות. הגמשה מחשבתית זו, ברוח סולם קינסי, עוזרת גם לביסקסואלים שבחבורה לקבל את המשיכה הדו-מינית שלהם.
  • החלק ההתנהגותי כולל חשיפה הדרגתית למצבים מאיימים כמו אפליקציות הכרויות, דייטים ראשונים, יציאה מהארון ועוד.
  • פסיכולוגיה חיובית, ענף בפסיכולוגיה הקורא להעצים את חוזקותיו הטבעיות של האדם במקום לנסות לתקן את חולשותיו. גם לגישה זו ערך מוסף לטיפול בהומופוביה מופנמת, ובעיקר בנון-קונפורמיות המגדרית. בעבר היה נהוג לשלוח נער הומו עדין לחוג ג'ודו כי להפכו גברי יותר. הפסיכולוגיה החיובית מעודדת העצמה של כישוריו הנשיים-לכאורה (למשל, חוש אסתטי מפותח, עיצוב וכד'). בכך מתאפשרת העלאת דימויו העצמי וקבלת נטייתו המינית. הדבר הרבה יותר מציאותי בימינו. זאת לאור העיסוק הגובר של גברים הומואים במקצועות נשיים מסורתיים. כך למשל נוכל לראות גננים בגני-ילדים או מורים בכיתות יסוד.
  • רשתות תמיכה חברתית של קבוצת בני הגיל (peer group) כמו ארגון הנוער הגאה הכולל פורומים אנונימיים באינטרנט וקבוצות תמיכה פנים אל פנים. זו הזדמנות ראשונה למתבגר לפגוש מתבגרים הומואים אחרים המתמודדים עם בעיות דומות. זאת במקום להעמיד פנים בפני חבריו ההטרוסקסואלים.

מומלץ שהמטפל ישלוט בגישות טיפוליות רבות. כך יוכל לתפור "חליפה טיפולית" אינדיווידואלית המתאימה לצרכיו של הפרט.

 


*מתיאורי המקרים בכל הפוסטים שבאתר הושמט כל פרט העלול לגרום לזיהויו של המטופל ולפגוע בחסיונו.


מאמרים נוספים בנושא:

  • הסטרייטים הולכים לאיבוד: על ומוסקסואליות סמויה (לטנטית)

  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?

  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת? (הרצאה)


 

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
gay affirmative therapy הומופוביה מופנמת טיפול גיי פרנדלי פסיכולוג לגייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • מביסקסואליות להומוסקסואליות? | הטיפול בגברים ביסקסואלים
חדשות האתר
  • הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |
  • דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?
  • האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?
  • התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?
  • הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה
  • הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה אינה מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • הטיפול בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • הומואים לשעבר – הייתכן?
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • עיקרי הטיפול הפסיכולוגי בלהט"ב
  • איידספוביה
מאמרים אחרונים

הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |

דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?

האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?

התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?

הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה

הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |

זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית

ביסקסואליות מהי?

ביסקסואליות: ברכה או קללה?

האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)

הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה

הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים

יציאה מהארון: המדריך המעשי

יציאה מהארון: מתי ובפני מי?

הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון

הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |

דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?

האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?

הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה

הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidirubi@netvision.net.il  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל