שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה לגברים הומואים, ביסקסואלים ומתלבטים
רח סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidirubi@netvision.net.il
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
כשארוס פוגש את טנאטוס
ראשי » טיפול » כשארוס פוגש את טנאטוס

כשארוס פוגש את טנאטוס

התנהגות מינית בקרב גברים הומואים


עמוס*, באמצע שנות השלושים, ניצב בפתח הקליניקה. בחור שרירי, נראה צעיר לגילו, לבוש חולצת טריקו צמודה, ג'ינס הדוקים ומגפי עור. הוא היה המטופל האחרון  שלי באותו יום. השעה הייתה שעת ערב מאוחרת. כשצירפתי את הופעתו לפרטים שהתבררו במהלך הריאיון, הרגשתי כתחנה ביניים בדרכו לחיפוש מין מזדמן. מטרתו המוצהרת הייתה "לאהוב ולהתאהב", אך במהלך השיחה חשתי כאילו הפגישה איתי היא סוג של תאונה בדרכו אל הסטוץ הבא. בצד הופעתו הפרובוקטיבית, בלט מבט כבוי וחסר שמחת חיים.

עבודה אחת, אותה היה צריך להגיש לפני חמש שנים לאוניברסיטה, הפרידה בינו לבין קבלת התואר והתחלת עבודה במקצועו. הוא קם בצהרים, חי על חשבון הוריו ובילה את רוב זמנו באפליקציות הכרויות מיניות. הרגשתי שגם הפגישה איתי היתה סוג של סטוץ חד-פעמי. אדם שמצוקה אקוטית הביאה אותו אליי לפגישה אחת ויחידה, ללא כל כוונה להתחיל תהליך טיפולי. ואכן, כך היה.


מין לא מוגן מנקודת מבט פסיכואנליטית

באחד מספריו החשובים ביותר, שלוש מסות על תיאוריית המיניות", מדבר פרויד על שני מקורות דחפים. האחד הוא ה"אֶרוֹס" (Eros) שמטרתו המשכיות המין האנושי באמצעות הדחף המיני. האחר, ה"תָנָטוֹס"  (Thanatos), הדוחף את האדם להרס, כולל הרס עצמי. עבודתו של פרויד התמקדה יותר באֶרוֹס. ואולם, יש ושני היצרים אינם ניתנים להפרדה. אנחנו מכירים קשרים הרסניים, דחיית כל מי שרוצה אותך ונהייה מתמדת אחר מי שדוחה אותך, או קשרים זוגיים הרסניים וקשים מאוד לפירוק (למשל, בין בעל מכה ואישה מוכה). ה-barebacking (מין אנאלי ללא קונדום) הוא דוגמא נוספת לכך.

טיפול מונע לפני חשיפה – (Pre-exposure Prophylaxis, PrEP)

מחקר ישראלי שפורסם בשנת 2017 מציג את  תופעות הלוואי והסיכונים של הטיפול התרופתי באיידס, כפי שדווח ע"י מנהלי מרפאות איידס. מנגד, מצביעות התוצאות על בּוּרוּת בקשר לכך בקרב חתך רחב של גברים הומואים. בטיפול זה נעשה שימוש כטיפול מניעתי המעודד גברים הומואים לוותר על השימוש בקונדום. יש לציין כי בראיונות עם מומחי איידס באמצעי התקשורת קיימת הדגשת-יתר של הפיכת האיידס ממחלה סופנית למחלה כרונית. ואולם, האתר מין בטוח מונה את הסיכונים הבאים של השימוש בטיפול התרופתי תחת הכותרת:

"תרופת קסם? לא כל הנוצץ זהב"

  • "הטיפול התרופתי אינו טיפול פשוט, ועלולות להיות לו תופעות לוואי, כגון ירידה בצפיפות עצם, תופעות לוואי במערכת העיכול (בחילות, שלשלולים, כאבי בטן) ופגיעה בתפקודי כליות. על כן, עולה השאלה האם יש לתת לאוכלוסייה בריאה טיפול תרופתי?

  • הטיפול אינו מומלץ עבור אנשים שיש להם בעיות בכליות, מאחר והטיפול עשוי לזרז הופעת פגיעה כלייתית חמורה ובלתי הפיכה.

  • הטיפול אינו מומלץ עבור אנשים שיש להם צהבת B, מאחר והטיפול מדכא רק באופן חלקי את הנגיף של צהבת B וכך עלולה להופיע עמידות לטיפול בצהבת B.

  • ישנה סכנה עבור מי שנוטל טיפול מונע לפני חשיפה ובכל זאת נדבק ב HIV, לפתח עמידות לטיפול וכך הטיפול בו כנשא HIV יהיה קשה יותר.

  • סיכון נוסף קיים בהיענות לקויה לטיפול ונטילה שגויה שלו, שכן קיים קושי בנטילה קבועה של תרופות אצל אנשים בריאים.

  • הטיפול המונע עלול להביא לירידה בשימוש בקונדום ועליה במחלות מין אחרות, לחלקן יש פחות ופחות אפשרויות טיפוליות יעילות."

טיפול מונע לאחר חשיפה למחלה

(Post Exposure Prophylaxis,  PEP)

באתר מובא גם מידע בדבר הטיפול המונע לאחר חשיפה למחלה תחת הכותרת הזהירה והאחראית:

"גלולת ‘היום שאחרי’? לא ממש"

טיפול זה הוא טיפול אנטי-רטרו-ויראלי קצר מועד להפחתת הסיכון להידבק ב-HIV לאחר מגע מיני לא מוגן. יש להתחיל ליטול את הטיפול עד 72 שעות לאחר החשיפה כדי  ‘לתפוס’ את הנגיף לפני שיספיק לשכפל את עצמו בגוף. הטיפול מכיל בדרך כלל "קוקטייל" של מספר תרופות שונות והוא ניתן למשך 28 ימים.

"כדאי לקחת בחשבון שיתכנו תופעות לוואי, כגון בחילה והקאות בחלק מהמקרים. חשוב לציין כי להקפדה על נטילת הטיפול באופן יום יומי ולאורך כל התקופה יש חשיבות מכרעת ביעלות הטיפול."

"הטיפול", מציינים הרופאים האחראים, "אינו הדבקה ב 100% ואינו מבטיח שאדם לאחר חשיפה הנוטל את הטיפול לא ידבק ב-HIV. מדובר על אחוזים גבוהים של מניעת הדבקה (מעל 80% על פי מחקרים שמדווח עליהם ארגון הבריאות הבינלאומי), אבל לא על מניעה מוחלטת ומדגישים:

"הטיפול המונע לא נועד להחליף התנהגות מינית בטוחה, ובראשה שימוש קבוע ועקבי בקונדום, והוא הרבה פחות אפקטיבי מאשר הימנעות מחשיפה ל HIV מלכתחילה."

הטיפול ניתן אך ורק בבתי חולים שיש בהם מרכז איידס. ניתן לפנות לחדר המיון של אחד מבתי החולים הללו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

האם תרצו לסיים את יחסי המין בחדר מיון?

ה-barebacking עצמו אינה תופעה מדאיגה, אם היא מתקיימת בין בני-זוג שווידאו שאינם נשאים והתחייבו לקשר מונוגמי. אלא שהתופעה שכיחה דווקא בקרב מחפשי המין המזדמן. למרבה הפלא, הם דווקא מודעים לדרכי ההידבקות. ואולם, גלישה ברשת האינטרנט מעלה דווקא תיאורים צבעוניים שלהן.  ערבוב נוזלי הגוף. הדוגלים ב-Barebacking אף מונים את יתרונותיה של פעילות מינית זו. היא מהנה יותר ממין בטוח, מובילה לאינטימיות גדולה יותר, ספונטאנית וזולה יותר ("במיוחד אם הכנסתך נמוכה ואתה נזקק להרבה קונדומים"). התומכים במין לא מוגן אף יוצאים נגד הפעילים למען מניעת הידבקות באיידס בצורה עוינת.  "מכורים לקונדום" (latex-obsessed) ו"נאצים עם קונדום" (condom Nazis) הם רק שניים מהכינויים בהם נתקלתי.

אז למה הומואים (עדיין) עושים סקס לא מוגן?

"זו תחושת 'נמאס לי', לא רוצים להתעסק עם קונדומים", פותחת ליאת רותם-מלמד את הכתבה המקושרת שבכותרת (Ynet, 25.11.08) ומצטטת את רון (שם בדוי) בן ה-21: "ידעתי מה צריך לעשות, כך שאצלי לא הייתה בעיה של הסברה. ‬הייתי בן 21 ופגשתי בחור בן 19 שמאוד מצא חן בעיניי. כל כך התחברנו, שאחרי שלושה שבועות כבר עברנו לגור ביחד. מההתחלה דיברנו על קונדום, אבל ברגע האמת הרגשתי כאילו שאני מאבד את שיקול הדעת, כי הבחור הזה בכלל לא התקשר אצלי לאיידס, ולא השתמשנו. אחרי הפעם הראשונה כבר היה נראה שאין בזה צורך והמשכנו לקיים יחסי מין לא מוגנים‭."‬
סיכונים וריגושים הולכים יד ביד בעיקר בקרב גברים לא רק בקשר לאיידס אלא גם בקשר להתנהגויות אחרות כמו נהיגה. כשגברים חוברים לגברים לצורך סיפוק יצריהם המיניים, אין לנו אלא לחזור לזיקה שבין יצר החיים ויצר המוות עליה הצביע פרויד עוד בשנת 1905. אלא שהיה לו גם פתרון שאולי גם לכם כדאי לשקול: עידון (sublimation), הנשגב שבין מנגנוני ההגנה שלנו. מנגנון הגנה המעיד על רמה גבוהה של התפתחות האישיוּת.

מאמרים נוספים בנושא:
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • מונוגמיה בקרב גברים גאים
  • טיפול מונע לפני חשיפה (PrEP)
  • טיפול מונע לאחר חשיפה (PEP)

*מהפוסט הושמט כל פרט שעלול היה לגרום לזיהוי המטופל ופגיעה בזכותו לחיסיון.
שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
HIV איידס בלה דואגת הוועד למלחמה באיידס מין בלתי מוגן מין ללא קונדום פסיכולוג לגייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • מביסקסואליות להומוסקסואליות? | הטיפול בגברים ביסקסואלים
חדשות האתר
  • הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |
  • דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?
  • האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?
  • התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?
  • הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה
  • הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה אינה מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • הטיפול בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • הומואים לשעבר – הייתכן?
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • עיקרי הטיפול הפסיכולוגי בלהט"ב
  • איידספוביה
מאמרים אחרונים

הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |

דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?

האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?

התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?

הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה

דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?

האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?

התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidirubi@netvision.net.il  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל