שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה לגברים הומואים, ביסקסואלים ומתלבטים
רח סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidirubi@netvision.net.il
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
ראשי » טיפול » יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה

יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה

טובת הכלל וטובת הפרט בתהליך ביציאה מהארון


יציאה מהארון בצבא

ביטחון שדה

דוד* היה חייל בן 22, בתחילת שירות הקבע שלו, מצא אהבה. זמן קצר לאחר שהכיר בנטיותיו המיניות והחל לממשן, הכיר גבר, שעמו עבר לגור. כעבור חודש נוסף הגיע לטיפולי. לפניי עמד "בחור כארז", לבוש מדים. הוא ניסה בכל כוחו לשמור על ארשת רגועה, אך שפתח את פיו פרץ בבכי. דוד הסתיר מהוריו את נטייתו המינית, אך חש צורך לספר את סיפור אהבתו למי שהחשיב כחברו ההטרוסקסואל הקרוב ביותר…מפקדו בצבא. עבור המפקד היה הסיפור סרט תורכי מתובלן היטב. כמו הרבה גברים ישראלים, הוא רץ לספר לחבר'ה ולא עבר זמן רב עד שביטחון שדה נכנס לתמונה. מאז הפכו חייו של דוד גיהינום לכל דבר. הוא היה צריך להיחקר ע"י נערים בני 18. כשהגיע לחוקר הבכיר, ניסה הלה לשכנעו ללכת לקב"ן כדי "להתרפא". דוד הגיע מדי יום ביומו למשרד, יושב על המדרגות ובוכה, משום שלא ניתן לו להמשיך בעבודתו המסווגת. עד היום, שנים רבות לאחר הליברליזציה של המערכת הצבאית בהתייחסות ללהט"ב, הוא נאלץ לעבור תחקירים, לרבות מבחנים פסיכולוגיים שונים ושאלות אינטימיות, אחת לשנה.

כששימשתי יועץ פסיכולוגי באחד מאתרי ההומואים, הוצפתי בשאלות של מתבגרים באשר להתאהבויות שלהם בחבריהם ההטרוסקסואלים. לדעתם, אותם חברים היו בעצם הומואים. אין ספק, שברמה הפוליטית, ככל שאנשים רבים יותר יצאו מהארון, יתרום הדבר למאבק על זכויות האזרח של קהילת הלהט"ב. השאלה היא האם ברמת הפרט צריכים לשלם על כך את המחיר ביציאה חסרת זהירות מהארון, צעד שאין ממנו חזרה. זאת בלי להתחשב בפני סביבות לא מתאימות, כמו משפחות שמרניות מסורתיות או דתיות.

להיות כמו כולם

הצורך להיות מקובלים על הסביבה כמות שאנחנו הוא צורך בסיסי ביותר. קארל רוג'רס, מאבות הפסיכולוגיה ההומניסטית, רואה צורך זה כמגביל את הנטייה להגשמה הטבוע בנו מלידתנו. ביציאה מהארון מעורב לעיתים הצורך לְרׇצוֹת את החברות ההטרוסקסואלית וההומוסקסואלית כאחד. מתבגרים, ולעיתים גם מבוגרים, רוצים "להיות כמו כולם" בשתי החברות וליטול חלק במאבק למיגור ההומופוביה ע"י יציאתם מהארון. זאת בצד הרצון להיות מקובלים כמות שהם ע"י הוריהם, חבריהם ההטרוסקסואלים (ובדוגמא שהבאתי ע"י מפקדם בצבא).

יציאה מהארון = קבלה עצמית?

הספרות המקצועית מוצגת היציאה מהארון כתהליך גיבוש זהות גאה המורכב משלבים שונים. בתפיסה זו חסרים לטעמי התייחסות אינדיווידואלית והערכת הסביבה בפניה עומד הפרט לצאת מהארון.

(א) הבדלים בין-אישיים

בקשר לשיקול הראשון, נראה לי שיש לעשות הערכה כוללת של אישיותו של האדם. למשל, אין דין אדם מופנם שאינו נוטה לשתף את הזולת במתרחש בתוכו כדין אדם מוחצן הרגיל לחלוק כמעט הכול כמעט עם כולם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, יציאה מהארון אינה תמיד תנאי הכרחי להשלמה עם הנטייה המינית השונה. אולי נכון יותר לומר שהיא תוצאה של השלמה זו. לעיתים קרובות מתבגרים ובוגרים היוצאים מן הארון מבקשים, במודע או שלא במודע, את "ברכת הדרך" מהוריהם להתחיל במימוש משיכתם לבני מינם. הרי רוב ההטרוסקסואלים אינם מדווחים להוריהם על כל מגע מיני מזדמן עם בחורה.

(ב) בפני מי לצאת מהארון?
  • גבר נשוי בשנות ה-50 לחייו פנה מימש את משיכתו לגברים, התאהב באחד מהם והחליט להתגרש מאשתו ולעבור לגור עם אהובו. כשפנה אליי לייעוץ כבר החליט לצאת מהארון ולהודיע על החלטתו על ביתו בת ה-9 ובנו המתבגר ההטרוסקסואל שנמצא בעצמו בעיצומו של גיבוש זהותו המינית. כשהגיע אליי כבר היה מנוי וגמור עימו לעשות זאת. הייעוץ הדחוף עימי נקבע לאותו יום והתייחס רק לשאלה איך לעשות את הצעד הבלתי-הפיך הזה. זאת כחלק ממה שהגדיר כ"מסע למימוש עצמי". כשניסיתי להעלות ספקות באשר להחלטה עצמה, נתקלתי בחומה בצורה. לא נותר לי אלא להפנותו לטיפול זוגי-משפחתי. זאת בתקווה שיגרמו לו להבחין בין צרכיו שלו לצורכי ילדיו.
  • "אם הייתי יודעת לאורך ה-23 שנים האלה, הייתי זורקת אותך כבר מזמן" – זה מה שאמו של אלאור סעאת מאור יהודה אמרה לו כשיצא מהארון בפניה. כעת הוא מבקש עזרה בהמשך מימון לימודיו בליטא, לאחר שמשפחתו ניתקה איתו קשר: "הם דרשו מכל בני הדודים שלי לא ליצור איתי קשר, למעט כמה בודדים שעשו את זה גם בסתר" (יינון בן שושן |mako גאווה | פורסם 14/02/19 10:20)

יש להבדיל, אם כן, בין רמת הפרט לרמת הכלל. אכן, ברמה הכול-קהילתית, ככל שיותר הומואים ייצאו מהארון, יגדל כוחה הפוליטי של הקהילה כקבוצת לחץ. ברמת הפרט, לעומת זאת, יש גורמים המשפיעים על היציאה מהארון ויש לבחון את ההשלכות האינדיבידואליות של כל מקרה וכל משפחה וסביבה בפני עצמה.


ולסיום, התייחסות מתחשבת כזו ניתן למצוא בתהליך היציאה מהארון של מתן חודרוב:
לריאיון עם מתן חודרוב עם פרופ' יורם יובל בתכנית שיחת נפש לחצו על התמונה:

(הקטע המתייחס ליציאה מהארון מתחיל בדקה 09:45)

מאמרים נוספים בנושא:
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • זוגיות בארון – הייתכן?

*מכל תיאורי המקרים המובאים באתר הושמט כל פרט העלול לגרום לזיהויו של המטופל. 

 

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
יורם יובל יציאה מהארון יציאה מהארון - שפע מדריכים פסיכולוגיים מעשיים מתן חודרוב פסיכולוג לגייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • מביסקסואליות להומוסקסואליות? | הטיפול בגברים ביסקסואלים
חדשות האתר
  • הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |
  • דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?
  • האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?
  • התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?
  • הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה
  • הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה אינה מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • הטיפול בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • הומואים לשעבר – הייתכן?
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • עיקרי הטיפול הפסיכולוגי בלהט"ב
  • איידספוביה
מאמרים אחרונים

הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |

דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?

האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?

התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?

הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה

הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים

יציאה מהארון: המדריך המעשי

יציאה מהארון: מתי ובפני מי?

הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון

יציאה מהארון וקבלה עצמית

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidirubi@netvision.net.il  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל