שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה לגברים הומואים, ביסקסואלים ומתלבטים
רח סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidirubi@netvision.net.il
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
ראשי » טיפול » האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?

האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?

הנטייה המינית של המטפל בגברים הומואים


פסיכולוג להומואים

אחד המטופלים הראשונים שלי, אדם משכיל מאוד ועדין-נפש, עזב את הפסיכיאטר שלו, שעזר לו בתחומים שונים. הוא ניסה להמחיש לפסיכיאטר את ההשפלה שחש, כאשר מישהו התחיל אִתוֹ בגן העצמאות וניסה לגרור אותו אל בין השיחים. המטופל סירב ואמר: "או אצלי או אצלך או שנחליף מספרי טלפון ונקבע ליום שיהיה לך יותר זמן". הם הלכו עד למכוניתו של אותו אדם, עליה התנוסס תג של רופא. הוא פנה לפסיכיאטר, בניסיון נואש להסביר לו את ההבדלים בין גברים הומואים להטרוסקסואלים ושאל: "האם אתה רואה את עצמך, רופא במעמדך, מקיים יחסי מין עם בחורה בגן ציבורי?!" הפסיכיאטר השתתק והמטופל החליט לעבור אליי. 


לפני שאנו שואלים האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו, כדאי לתת את הדעת על שאלה כללית יותר. האם רצוי שהמטופל יידע מה מתרחש בחייו האישיים של המטפל? פרופ' עמנואל ברמן, פסיכואנליטיקן ואיש אקדמיה מהשורה הראשונה בארץ, שואל באחד ממאמריו את השאלה: המטפל – פרשן אובייקטיבי או שותף למפגש? הוא ומלווה את הקורא בהתלבטות בין הדגשת ההיבט התוך-אישי  התוך-אישי לדגש התוך-אישי. הראשון אפיין את הפסיכואנליזה האורתודוכסית של פרויד והוא ייעד למטפל תפקיד של צופה ופרשן אובייקטיבי, מסך חלק ניטרלי שעליו יכול המטופל להשליך את עולמו הפנימי. השני, לעומת זאת, מאפיין את הפסיכואנליזה החדשה הרואה את הטיפול כמפגש בין שני אנשים. מפגש זה יוצר תהליך גומלין מורכב ומאפשר חשיפה עצמית זהירה ומבוקרת של היבטים מחייו של המטפל. בהקשר שלנו חשיפה כזו עשויה לכלול גם את נטייתו המינית שלו.

מה יוצר קשר טיפולי טוב?

מחקרים שנערכו בנושא הערכת תוצאות טיפול גילו, שאין הבדל בין שיטות הטיפול השונות, אלא הגורם המשמעותי ביותר להצלחת הטיפול הוא איכות הברית הטיפולית. מה יוצר קשר טיפולי טוב? כיצד נוכל להתאים מראש מטפל למטופל כדי שתיווצר ביניהם ברית כזו? גם כאן התשובה חד-משמעית. ככל שהמטפל יהיה דומה יותר למטופל, בתכונות רבות ככל האפשר, יגדל הסיכוי ליצירת קשר בונה ביניהם. מדובר בדמיון במין, גיל, מוצא, השכלה, מעמד חברתי, דעות פוליטיות, דת, דתיות ועוד ועוד, עד תכונות "עדינות" יותר כמו מאפייני אישיות.

מרטין רוכלין היא הפסיכולוג הקליני ההומו המוצהר הראשון שנלחם בחירוף נפש למען הוצאת ההומוסקסואליות ממדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (DSM). במאמר מפורסם שכתב בשנת 1982 ביטא עמדה נחרצת למדי המסתמך על תרומת הדמיון בין המטפל למטופל. הוא טען שמטפל בהומואים חייב להיות הומו בעצמו, כמקרה פרטי של דמיון זה. כפשרה מאולצת, כשהמטפל הוא הטרוסקסואל, עליו לקבל הדרכה ממטפל הומו. רוכלין מודה בעצמו שהדמיון בנטייה המינית לא נבדק, אך הוא מקיש מדמיונות בתחומים אחרים ומגייס את שלושת משתני הקשר המרכזיים שמצאו קארל רוג'רס וחבריו כמנבאים הצלחה בטיפול: אמפתיה, יחס חיובי בלתי מותנה וכנות של המטפל.

הדמיון בין המטפל למטופל

הדמיון בין המטפל למטופל נבדק לראשונה בקשר לגזע ונמצא שמטפלים לבנים יתפסו את מצבם של מטופלים שחורים כחמור יותר. במחקרים אלה קבוצה אחת של מטפלים לבנים קראה תיאור מקרה של מטופל שחור והאחרת של מטופל לבן, כאשר יתר הפרטים נותרו זהים. אלה שנפלה לידיהם הגרסה בה תואר המטופל כשחור תפסו את מצבו כחמור יותר מאלה שנפלה לידיהם הגרסה בה תואר המטופל כלבן.

מכך הסיק רוכלין שבחברת הרוב ההטרוסקסואלית עלולים מטפלים הטרוסקסואלים להחיל על מטופל הומואים את הנורמות המקובלות בהיכרויות בין נשים לגברים. הוא מצטט את מחקר מפורסם של ברוורמן ועמיתיו שהראו שמטופלים הממלאים את תפקידי-המין המסורתיים נתפסו כמופרעים פחות מאלה החורגים מהם. תפיסה זו ידועה כסקסיזם והיא מבטאת גם את ההטיה התרבותית המותנית לפיה הטרוסקסואליות עדיפה על הומוסקסואליות. רוכלין גם מצטט סקר שגילה ש-69% מחברי האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי ראו בהומוסקסואליות הסתגלות לקויה ארבע שנים לאחר ההחלטה להוציאה מרשימת ההפרעות הנפשיות. לדעתו, על המטפל לשמש עבור המטופל ההומו מוֹדֶל, שהיה חסר לו בסביבה ההטרוסקסואלית בה גדל. כל אלה תומכים בהתאמת המטפל למטופל על יסוד דמיון בנטייה המינית. נטיותיהם המיניות הדומות.

מטיפול רגיש-תרבות (Culturally Sensitive Therapy)

לעומתו, צ'ארלס סילברשטיין, גם הוא פסיכולוג קליני הומו מוצהר, מעודד הומואים לפנות למטפל גיי-פרנדלי, ללא קשר לנטייתו המינית. רגישות לתרבות של המטופל הנמנה על קבוצת מיעוט כזו או אחרת היא אחד מהעקרונות החשובים באבחון ובטיפול. מה שעלול להיחשב סטייה בתרבות הרוב (ההטרוסקסואלית במקרה זה) עשוי להיות נורמטיבי לחלוטין בתרבות המיעוט שעליה נמנה המטופל. למשל, יחסי מין במפגש הראשון בין גבר לאישה עשוי להיחשב מופקרות מינית חסרת גבולות (במיוחד של האישה). מנגד, יחסי מין במפגש הראשון בין שני גברים הוא נורמטיבי לחלוטין, בין אם יתפתח לזוגיות ובין אם לאו. רוכלין מציין שאיכות האמפתיה של מטפל הומו שאומר למטופל הומו, "אני יודע איך אתה מרגיש" שונה מהותית מזו של מטפל הטרוסקסואל האומר למטופל הומו: "אני מתאר לעצמי איך אתה מרגיש".

זה נכון אולי אם מתייחסים למטופל אך ורק כהומו ולא אל כלל אישיותו. המחקרים המצביעים על הדמיון בין המטפל למטופל מדברים על אפקט מצטבר. ככל שהמטפל דומה למטופל בתכונות רבות יותר, כן גדל הסיכוי ליצירת ברית טיפולית טובה. רוכלין, לעומת זאת, מתייחס רק לנטייה המינית ומצמצם את הווייתו של המטופל אליה.

אנשי מקצוע המטפלים בהומואים חייבים להכיר היטב את עולמם. אין ספק בדבר. בידוד המטופל מהסביבה והתרבות בה הוא חי עושה עוול גדול למטופל.

מאמרים נוספים בנושא:

  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • טיפול הומניסטי להומואים בארון
  • מדור טיפול

 

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
זהות מינית טיפול פסיכולוגי לגייז יציאה מהארון - שפע מדריכים פסיכולוגיים מעשיים נטייה מינית קווים מנחים לטיפול הולם בלהט"ב
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • מביסקסואליות להומוסקסואליות? | הטיפול בגברים ביסקסואלים
חדשות האתר
  • הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |
  • דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?
  • האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?
  • התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?
  • הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה
  • הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה אינה מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • הטיפול בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • הומואים לשעבר – הייתכן?
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • עיקרי הטיפול הפסיכולוגי בלהט"ב
  • איידספוביה
מאמרים אחרונים

הטיפול הנפשי בגברים ביסקסואלים | פרופ' גידי רובינשטיין | שרינק פרנדלי |

דימוי הגוף של גברים הומואים | מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?

האם אידיאל היופי של גברים הומואים עלול לפגוע בבריאותם הנפשית?

התמכרות לגריינדר: האם הגולם קם על יוצרו?

הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidirubi@netvision.net.il  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל