החשש לתדמית הגברית והפחד מנשיות
צא מהרגשי
במהלך התכתבות טעונת-רגשות קיבלתי דוא"ל שכותרתו צא מהרגשי. אני תוהה האם אישה הייתה כותבת לי הודעה כזו או האם אישה הייתה כותבת כך לאישה אחרת. מחקרים בתחום הסטריאוטיפים המיניים וההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים מצביעים על כך שגברים גדלים על נורמות חברתיות המגבילות אותם בהבעת רגשותיהם. מנגד, נשים גדלות על נורמות המעודדות אותן להביע רגשות. על פי מחקרים אלה, גברים מתקשים במיוחד להביע רגשות בקשריהם עם גברים אחרים. הדבר נתפס כחולשה ואולי אף כנשיות. מה קורה, אם כן, כאשר גבר פוגש גבר, או ליתר דיוק בקשרים זוגיים בין שני גברים?
האם גבריות פוגעת בזוגיות בין גברים?
סטפן ווסטר ודיוויד פינוק מאוניברסיטת ויסקונסין ודיוויד ווגל מאוניברסיטה איווה ערכו מחקר מעניין. הם בדקו את השפעת רגשיות מוגבלת בין גברים והומופוביה מופנמת שביעות רצון של גברים גאים מקשר רומנטי. חינוך להימנעות מהבעת רגשות הוא חלק מההיבטים של תפקיד המגדר הגברי המסורתי עליו גדלים גברים הומואים והטרוסקסואלים כאחד בחברה ההטרוסקסואלית. לעומת זאת, הבעת רגש וחשיפה רגשית בין בני-זוג, הומואים והטרוסקסואלים כאחד, הן תנאים ליצירת זוגיות מוצלחת. החינוך להסתרת רגשות לעומת לחשוף רגשות כלפי בן-הזוג עלולים, לדעת החוקרים, להכניס את הגבר ההומו לקונפליקט. עד כה ההתייחסות הפסיכולוגית לנושא הייתה מוגבלת לדיונים תיאורטיים באשר לאופן בו סוציאליזציה לתפקיד מגדר מסורתי גברי עלולה לפגוע בזוגיות בין גברים. למרות כמה פרסומים על טיפול בגברים הומואים, לא נערכו מחקרים של ממש בנושא.
החוקרים שיערו אפוא שהבעת רגשות מוגבלת והומופוביה מופנמת תפגענה בשביעות הרצון של גברים הומואים מקשריהם הזוגיים. במחקר השתתפו 142 גברים הומואים (שלושה מהם ביסקסואלים). 113 מהמשתתפים הגדירו את קשריהם כמונוגמיים ו-32 כקשרים פתוחים. תוצאות המחקר תמכו בהשערת החוקרים. רמות גבוהות של עכבות בהבעת רגשות הייתה קשורה קשר חיובי לרמות נמוכות של שביעות רצון מהזוגיות ולהפך. אף שהחוקרים לא התיימרו להקיש מממצאיהם על גברים הטרוסקסואלים, דפוס זה עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים רבים שמצאו שהתנהגות רגשית מוגבלת פוגעת בשביעות הרצון של גברים הטרוסקסואלים מקשריהם הזוגיים.
מסקנת החוקרים היא שמטפלים ויועצים צריכים להיות רגישים לחשיבות שיש נושאים מגדריים לגבי רווחתם הנפשית של גברים הומואים. עם זאת, קוראים החוקרים לגישה טיפולית מאוזנת המאתגרת את הגורמים הפוגעים בקשר הרומנטי ומעודדת את את אלה התורמים לו.
מה שחסר, לדעתי, במחקר ובמסקנותיו הוא התייחסות לקונפליקט בין הנורמות ההטרוסקסואליות הרווחות בחברה הכללית בתוכה גדלים גברים הומואים מרגע היוולדם ומעודדת קשיחות המגבילה הבעת רגשות לקושי לעשות זאת מחשש שייתפסו כנשיים. מהיכרותי עם גברים הומואים מטופלים ושאינם מטופלים אני יכול להעיד שרובם דיווחו על קרבה גדולה הרבה יותר לאמותיהם מאשר לאבותיהם. התרשמות זו אף עולה בקנה אחד עם מחקר שפורסם לאחרונה. קרבה זו הובילה, במקרים רבים, להזדהות עם דמות האם, העומדת בניגוד להזדהות של גברים הטרוסקסואלים עם אבותיהם. עוד עולה ממחקר זה שהקשר עם האב היה מרוחק ומלווה פחד לצאת מהארון בפניו. חשש זה מסביר את הקושי להזדהות עמו.